ראיון מעסיקים עם RACHIP

שלום לאה, נעים לנו מאד לפגוש אותך כאן. האם תוכלי לספר מעט אודות החברה שלך?

חברת RACHIP פועלת מ2007 כמרכז R&D מולטי-דיציפלינרי המספק שירותי פיתוח תוכנה וחומרה ומהווה זרוע טכנולוגית לארגונים בארץ ובעולם. אנו מקימים ומנהלים צוותי מו”פ עבור לקוחותינו, מספקים שירותי מומחים בתחומם ובונים צוותים מקצועיים למשימות ייעודיות. חטיבת החומרה כוללת צוותי פיתוח צ’יפים וכן מומחי FPGA ומערכות משובצות. חטיבת התוכנה כוללת התמחות ופרויקטים בתחומי ה- Web / Mobile / IoTוהמערכות הארגוניות (BI).
לחברה צוות מקצועי ומוכשר של כ 120 אנשי פיתוח, רובן מהנדסות והנדסאיות מהמגזר החרדי בשני מרכזי פיתוח בבני ברק ובחיפה. הלקוחות שלנו- חברות רב לאומיות, חברות בטחוניות, מדיקל וסטארטאפים, עובדים איתנו במודלים גמישים של שרות מנוהל, פרויקטלי ומיקור חוץ.

תוכלי לתאר לנו איך בונים צוות? כיצד מרכיבים אותו?

צוותים נבנים ברוב המקרים באופן ייעודי וספציפי לכל לקוח ולקוח, בחלק מהמקרים הצוותים הינם צוותי פיתוח בלבד ובמקרים אחרים אנו בונים צוותים פרויקטליים הכוללים את כל בעלי התפקיד בפרויקט, כגון: מפתחים, בודקים, מנהלי פרויקט, מנתחי מערכות, ומומחי UI/UX.

ההחלטה לגבי גודל הצוות, הרכב הצוות ושנות הניסיון של כל אחד מחברי הצוות תתקבל על פי הדרישות הספציפיות של כל לקוח ותכלול שיקולים שונים, ביניהם: איכות הפתרון, לוחות זמנים, משך זמן הכשרה, תקציב, תשתית טכנולוגית בחצר הלקוח ועוד. כך נוכל לתת מענה אופטימאלי ללקוחותינו שייתן את התפוקה המבוקשת.

המומחיות שלנו היא בגמישות המענה שאנו נותנים ללקוחות כך למשל במקרים מסוימים התבקשנו להקים צוות ממפתחות ללא ניסיון מאחר והן משולבות בצוות מנוסה של הלקוח, במקרה אחר הוחלט שאנו ננהל צוות פיתוח ובדיקות שלנו המשולב עם מפתחים ובודקים מצד הלקוח. לרוב פונים אלינו כאשר נדרש להקים תשתית טכנולוגית שלא קיימת בארגון או לתגבר פרויקטים שהארגון מתעדף גבוהה ורוצה לקדם בלוחות זמנים באופן משמעותי.

למעשה, לכל צוות ישנם 2 יעדים מאתגרים עיקריים המתחרים זה בזה. מדד זמן ומדד תפוקה. כיצד קובעים יעדים לצוות? האם מציבים קודם את תכולת הפרויקט ולאחר מכן מתמחרים, או שקודם מחליטים על פרק הזמן לפרויקט, ואז ממלאים את תכולתו?

לרוב יעד של תפוקה ויעד של זמן הינם יעדים ששלובים זה בזה החל משלב תכנון הפרויקט ועד לסיומו. יעדים אלו תלויים בעיקר בהיקף הצוות ובמשאבים שעומדים לרשות הפרויקט. לכן כבר בשלב שבו הגדרנו את תכולת הפרויקט עלינו לבדוק מהם האילוצים שיש מבחינת היקף המשאבים בפרויקט ומהי נקודת השיווי משקל הנכונה.

מציאת נקודת שיווי המשקל הנכונה צריכה להתייחס לתכולה ולהיקף צוות הפרויקט. מצד אחד ככל ויהיה ניתן להגדיל את היקף הצוות והמשאבים בפרויקט יהיה אפשר לעמוד בלוחות זמנים צפופים יותר ואף לסיים בתקציב מצומצם ומנגד לעיתים צוותים גדולים מידי עלולים לעבוד בחוסר יעילות, לעיתים יש התנגשויות בקוד ובעיות אינטגרציה שמאריכות בסופו של יום את זמן הפיתוח ועלולות לפגוע באיכות התפוקות וביציבות המערכת.

תוכלי לתת לנו טיפים, לתכנון נכון של פרויקט תוך עמידה ביעדי הזמן?

תכנון נכון של פרויקט הינו תכנון המשלב בין כל היבטי הפרויקט השונים כגון: תכולת מוגדרת וברורה של הפתרון, הקצאת המשאבים, הגדרת לוחות הזמנים, עבודה מתודולגית המתאימה לפרויקט, וכמובן הגדרת תקציב.

תכנון נכון המשלב בין כל ההיבטים הללו אינו נועד רק לצורך הגדרת אופן המימוש האופטימאלי של הפרויקט, אלא גם לצורך תיאום הציפיות עם הלקוח, עבודה שקופה ומשותפת איתו לאורך כל הפרויקט.

ככל וקיימת פריסה מפורטת ומוסכמת לגבי כל אחד מההיבטים הללו ובאופן שבו הם מנגנים יחד ניתן לבצע במהלך הפרויקט את ההתאמות הנדרשות בגמישות ומהירות, להתמודד עם הסיכונים השונים ולקבל החלטות באופן מושכל יותר.

לפעמים, תוך כדי פיתוח, מגלים שבעצם, לא מצליחים לעמוד ביעד שהוגדר. מה אפשר לעשות במצב שכזה?

פרויקט לרוב בדומה לאורגניזם חי משנה את צורתו ככל שמתקדמים בפרויקט. לצורך כך אנו מנהלים כבר בשלב התכנון הראשוני של הפרויקט תוכנית סדורה של ניהול סיכונים אשר מזהה את אותם המקומות בפרויקט בהם קיימת חוסר וודאות מסוימת ואירועים שעלולים לסכן את הפרויקט לפגוע באיכות התפוקות או לגרום לחריגה בתקציב ולוחות זמנים. עבור כל סיכון אנו מעריכים את הנזק שעלול להיגרם מהתממשותו ונערכים עם מספר דרכי התמודדות שיאפשרו לנו בזמן אמת להתמודד באופן מבוקר ומתוכנן עם האיום.

כך למשל נוכל להגדיר בסיכונים מסוימים אלטרנטיבות אחרות, נוכל לחדד נהלים, להחליט אם נדרש להיעזר ביועצים חיצוניים, לעיתים מקבלים החלטה על עליה מדורגת לאוויר ולעיתים מחליטים לשנות את המתודולוגיה ולעבוד באופן ספיראלי בחבילות עבודה מצומצמות כאשר בכל שלב שמסתיים אנו בודקים חוקרים ומפיקים לקחים לשלב הבא.

עד כמה עמידה בזמנים משפיעה על דרוג העובדת?

אופן הניהול של העובדים אצלינו ואופן הדירוג שלהם הינו ביחס לעצמם ולא ביחס לעובדים אחרים. הקמנו את הנבחרת שלנו באופן שבו למדנו על כל אחת ואחת מהעובדות מהן היכולות והחוזקות שלה, מה השאיפות המקצועיות שלה ומה הכישרון הטבעי שלה. לאחר מכין התאמנו לכל אחת את התפקיד הנכון לה ובדרך זו התאמנו לכל עובדת את מסלול הפיתוח האישי שלה בחברה.

כאשר העובדים נמצאים במקום נוח עבורם ומתקדמים לעבר המטרות האישיות שלהם הם מרגישים שהם נמצאים במסלול שמתאים להם, חווים הצלחות, עובדים באופן אפקטיבי ומממשים את הפוטנציאל האישי שלהם.

כמובן שאת מרב המאמצים אנו משקיעים ביצירת אותם השילובים בין הלקוח, הפרויקט והעובדת. יצירת שילובים מוצלחים כאלו הם סוד ההצלחה של החברה שלנו.

כיום, בתקופת הקורונה, כאשר מרבית עובדי ההיטק ממשיכים בעבודתם בתנאים פחות נוחים. מהבית, או בזמני עבודה קשים יותר, איך מנסים בכל אופן להמשיך ולעמוד ביעדים?

למזלנו הרב השירות שאנו נותנים ללקוחותינו היה ברוב המקרים מלכתחילה באמצעות עבודה מרחוק ולכן מיד אם פרוץ המשבר נערכנו מיד לעבודה מהבית וכל העובדות קיבלו אפשרות חיבור לאינטרנט ומחשב נייד.

אחד המאפיינים הבולטים בעובדות שלנו הוא מוסר העבודה הגבוהה ולכן כולן עשו השתדלות להתאים את סביבת העבודה הביתית ולהמשיך ולספק את אותן התפוקות ולעמוד בזמני הפיתוח כאילו המשיכו לעבוד מהמשרד.

המקום שבו הורגש השינוי בעובדה המשותפת היה המעבר מתקשורת פרונטאלית בין המפתחות, ראשי הצוותים ומנהלי הפרויקטים לתקשורת טלפונית, קבוצות התכתבויות ושיחות וידאו. יתר הכלים הדיגיטליים לניהול תצורת הפיתוח, בקרת קוד וניהול המידע היו קיימים גם קודם לכן ואפשרו לתמוך בעבודה גם מהבתים.

קישור למאמר 

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *