תשפ”א על פי בכירים בהיי-טק: רחלי גנות, מייסדת ומנכ”לית רייצ’יפ מסכמת את השנה וצופה אילו מגמות ישלטו בשנה הקרובה

2021 התחילה עם משק שהיה נתון תחת מגבלות וצמא לפרוץ מחדש. אנחנו מקבלים ברגשות מעורבים את הידיעות על ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, אמזון ופייסבוק שמתגברות את מרכזי הפיתוח שלהן בישראל. מחד מדובר בחדשות שמעוררות שמחה וגאווה על ההזדמנויות שתיווצרנה בשוק, ומאידך גם חששות בקרב חברות ישראליות הזקוקות לכוח אדם מיומן ויציב כדי לעמוד במשימותיהן ולנצל את תנופת ההתחדשות. השנה הייתה שנת שיא של הנפקות וצמיחת  חברות יוניקורן, המגייסות סכומי עתק ומגדילות גם הן את התחרות על עובדים טכנולוגיים מקצועיים. 

שוק השבבים העולמי אותו אנו מכירים  היטב בRACHIP, סובל כבר כמה שנים ממחסור חמור בכוח אדם שמגפת הקורונה רק החמירה: היא גרמה לחוסר איזון בכך שהורידה תפוקות והעלתה ביקושים בעוד מפעלי שבבים נאלצו להוריד הילוך בעבודתם בשל מגבלות הסגרים והריחוק החברתי, השהות הרבה בבית הכתיבה לצרכנים רכישת עוד מחשבים ומכשירים אלקטרוניים הנסמכים על שבבים. בימינו – כמעט כל מכשיר אלקטרוני הוא למעשה מחשב העובד על שבב, מהטלוויזיה שהפכה לחכמה בזכותו ועד למכונת הכביסה, אותה ניתן להפעיל מרחוק באמצעות אפליקציה הודות לשבב המותקן בה. תעשיית הרכב, שהופכת את המכוניות לממוחשבות וחכמות, מגדילה עוד יותר את הדרישה לשבבים. פיתוח השבבים, כולל תהליכים מורכבים של תכנון והנדסה. לצורך כך דרושים אנשי מקצוע מן המעלה הראשונה: מהנדסי שבבים, שעליהם מתקיימת מלחמה קשה בין חברות הטכנולוגיה השונות. משכורות גבוהות, הטבות וסביבת עבודה מפנקת הן הסטנדרט. ועדיין, חברות רבות מתקשות מאוד לגייס מהנדסי שבבים בשל המחסור החמור בכוח האדם בתחום. הבעיה הזאת שוררת בכל עולם הטכנולוגיה, ובכללו בישראל, שכבר שנים רבות נחשבת למעצמת שבבים ולמדינה שהמוניטין שלה בתחום נודע למרחוק.

כמענה למצוקה זו, אנו רואים יותר ויותר חברות שבונות צוותי R&D היברידיים המשולבים עם צוותי מיקור חוץ המתמחים בתחום בארץ ובעולם. רייצ’יפ המהווה שותפה אסטרטגית לתעשיית ההייטק הגועשת צמחה השנה ב30%. אנו חווים עליה  בביקוש לצוותים שלמומחים ומומחיות בתחומי פיתוח שבבים ותוכנה.

חווינו תקופה של כטכנולוגיות משבשות ואי ודאות במובנים רבים:מידע שמשתנה חדשות לבקרים לגבי הנחיות הקורונה, חיסונים, בדיקות והגבלות. למרות עידן המידע הנגיש נראה שהרבה ידע חסר והמציאות המשתנה משיגה את איסוף המידע ופיתוח הפתרונות. כמנכ”לית חברה שעובדת עם לקוחות רבים בעולם ההייטק אני משוחחת עם מנכלים ומנהליR&D  והנושא של אי וודאות, בשילוב העבודה מרחוק,נמצא תדיר על שולחנם התובנה שלי מהשנה האחרונה  היא פשוט לסמוך יותר על עצמנו, לפעול מתוך אחריות אישית ובלסגל חשיבה גמישה ויצירתית. אין אמת אחת ואין הוראות הפעלה, עלינו לבחון ולבחור בכל נקודת זמן את מה שמתאים בצורה המיטבית, עבורנו ועבור הארגון שלנו. 

אני צופה המשך האצה של תחום הAI ולמידת המכונה בכלל ובתחום המוליכים למחצה בפרט. עד היום ראינו AI בעיקר בתעשיות שהשגיאות בהן פחות קריטיות כמו ecommerce ומדיה חברתית, המגמה הקרובה היא צמיחה והאצה של הAI בתעשיות הרגישות יותר כמו הפינטק, התעופה, תעשיות ביטחוניות, הרכבים האוטונומיים והמדיקל. בשביל הרצת האלגוריתמים של למידת המכונה נדרש כח מחשוב גבוה ואנו רואים השנה שיא השקעות בשבבי AI. לשם המחשה רק ברבעון הראשון של 2021 הושקעו בסטרטאפים של שבבים לAI וML יותר מכל מה שהושקע בשנת 2017 כולה. גם ספקיות שירותי הAI בענן נדרשות כל הזמן לפתרונות מחשוב חזקים יותר וחדשניים יותר.

עו”ד קרין מאיר רובינשטין משמשת מנכ”לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), שמהווה ארגון הגג של תעשיות ההיי-טק, מדעי החיים ושאר התעשיות המתקדמות בישראל. קרין מובילה ומתכללת עבודתם של מאות חברות מכל קצוות התעשייה, ביניהם קרנות הון סיכון, מרכזי פיתוח של החברות הרב-לאומיות, חברות צמיחה ובוגרות, סטארט-אפים, חממות, חברות מסחור, אוניברסיטאות ובתי חולים, מרכזי חדשנות, עיריות ועוד. קולו של האיגוד בראשות קרין הוא קולה של תעשיית ההיי-טק הישראלית מול הממשל, והוא עובד בשיתוף פעולה הדוק עם הדרגים המקצועיים והפוליטיים הבכירים במשרדי הממשלה, כמו גם עם הכנסת והוועדות הרלוונטיות בה. קרין מובילה את האיגוד במתן פתרונות לאתגרים החשובים של תעשיית ההייטק הישראלית, וודאות עסקית וקלות לעשיית עסקים בישראל, מחסור בכוח אדם מיומן בתעשיית ההייטק, קידום החינוך הטכנולוגי, קידום הפריפריה החברתית והגאוגרפית, קידום השקעות בתעשייה ושילוב אוכלוסיות מגוונות. האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות הינו השותף המשמעותי ביותר לעיצוב מדיניות לאומית, לשימור מעמדה החדשני של ישראל ולחיזוק עוצמתה הטכנולוגית העולמית.

המשותף לכל הנושאים אותם מקדמת קרין, הם מטרות על שאינן משרתות רק את האינטרסים של התעשייה, אלא מביאות בחשבון שחדשנות בת-קיימא משגשגת רק בתוך חברה חזקה וקהילה מגוונת ומגובשת.

לכתבה המלאה: https://www.pc.co.il/featured/345110/?fbclid=IwAR3Lona_aWxFs7I0o_836DXJOCht3o7UdL6jhOZVg5mFx3ZQkBl3nSmsu6o