מה המשמעות של IOT?

מכירים את האינטרנט? גם אנחנו. זוהי מרשתת מחוברת, מחברת מקורים שונים אחד לשני, ובכך עובדת, ובכן, כמו רשת. כעת, הרבה מאתנו יכולים לגשת אליה, ולהתחבר למי שניגש אליה גם כן. ובכן, גם לחפצים יש אינטרנט משלהם – וזה נקרא, כן, זה נכון, ה- Iot.

ה- Iot, לא להתבלבל עם המילה  LOT, אלא iot  למעשה מייצגת את המינוח שמגדיר את התממשקות הרשתית בין “דברים”.  למה דברים ואילו דברים? ובכן, מדובר על מכשירים שיכולים להתחבר לאינטרנט, או פשוט כאלו שיש להם כתובת IP ואת היכולת לאוסף נתונים. לאחר מכן, גם לשתף ולחלוק את הנתונים הללו בסיוע אנושי, ואף כמתוך התערבות אנושית בפעולתם. אז “דברים” זה פשוט דברים עם חיבור לאינטרנט ויכולת איסוף מידע – על כן, דברים “חכמים”, כמו טלפון ומה לא.

דברים חכמים אחרים שאולי יש לנו – שהם בהחלט מתחברים לאינטרנט, אלו הם לפטופים, טאבלטים, שעוני/רצועות פיטנס, שעונים חכמים, רכבים מסוימים – ואפילו מכשירים מסוימים שאפשר למצוא בבית. דברים חכמים, שיכולים להתחבר לרשת של הדברים, דהיינו Iot, הם דברים שיכולים לאסוף מידע ואז לשלוח אותו, הם דברים שיכולים לקבל מידע ואז לפעול לפיו, והם דברים שיכולים לעשות את שני הדברים. על כן, מדובר בשלושה פרמטרים שונים, שדבר חכם יכול להיות מסוגל לעשות, לפחות אחד משלושתם, כדי להיכנס לקטגוריה המדוברת של דברים חכמים – ואז הוא יכול להיות מחובר לרשת של הדברים, ה- Iot.

בעולם של היום, כמעט כל דבר יכול להיות מחובר לאינטרנט של הדברים, ולהחזיק בפוטנציאל לקבל או לשלוח נתונים. על כן אנחנו רואים שזה נקרא “דברים”, ולא משהו ספציפי ומוגדר.

>> מחפשים SOFTWARE SERVICES ? פנו אלינו עוד היום ונחזור אליכם לקביעת פגישת ייעוץ <<

למה דברים הופכים להיות שימושיים יותר כאשר הם מחוברים לאינטרנט?

שאלה מצוינת. נתקלנו בדוגמה שממחישה את זה באופן נהדר ורצינו לשתף – שכן במקרה בו חקלאי לדוגמה, מתחזק אדמתו – ומחליט לקבוע לוז סדיר של השקיה – נגיד פעם בשבוע, זה אומר שפעם בשבוע הצמחייה שלו תקבל מים, לא משנה מה מצב האדמה. נניח, כי זה לא בהכרח מצב ריאליסטי, כי לדעתנו אם החקלאי באמת יודע מה הוא עושה הוא יכול לבדוק את מצב האדמה ולדעת אם להשקות. בכל מקרה, נניח והוא לא יודע – אפשר שהוא ישקה כשלא צריך, אם האדמה עדיין רטובה, או אם הצמחים פשוט לא צריכים עוד השקיה. ואם מדובר באותה כמות מים, ייתכן שזו לא הכמות הנכונה, בימים בהם האדמה באמת צריכה מים. אך אין זה משנה, אולי הוא משקה כל פעם את הכמות האופטימאלית עבור אדמה יבשה, ועל כן רק במצבים בהם האדמה רטובה אין זה אופטימלי להשקות כך.

מה יעשה אותו חקלאי? ובכן, ההיגיון של Iot, יכול לסמל, לפי הדוגמה – אפשרות לפיה מתקינים חיישנים בקרקע, והם למעשה שולחים מידע, וזה למעשה החיבור שלהם לרשת של הדברים – והחקלאי יכול לקבל התראה, מתי זה זמן טוב להשקות. מעבר לכך, ייתכן שהחיישנים יישלחו מידע, כדרך Iot, ספציפית למערכת השקיה, שתקבל את המידע – עוד דוגמא ל- Iot, ותדע לפעול על פיו, כדי להשקות באופן אינטליגנטי.

אז אנחנו מדברים כאן על חיסכון של זמן – זמן של לבדוק באמת אם האדמה יבשה או לא. אף על פי שזה כנראה חלק מהעניין שבלהיות חקלאי, וייתכן שזה משהו אנושי-רגשי ששווה להמשיך את העבודה הידנית עבורו, אבל נניח. כמו גם תמיכה בצמיחה אופטימלית של היבולים – כי הם מקבלים מים, על פי אלגוריתם שלוקח בחשבון את השאלה האם הם באמת צריכים מים. שזה משהו שהחקלאי אמור להיות מסוגל לעשות, או ביכולתו לפתח – אך אם נניח שלא, הרי זה שימושי שזה יתופעל על ידי מערכת אינטליגנטית, הפועלת מתוך מכשירים שמחליפים ביניהם מידע ומקבלים על פי כך החלטות – כדי לייעל את התמיכה בשדה.

Tags:

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *