מה המשמעות של IOT?

רשת האינטרנט מחברת בין מיליארדי מחשבים שונים ומשונים.  מדובר במחשבים מסוגים מוכרים כמו שרתים, מחשבים אישיים, טלפונים חכמים ועוד סוגים רבים אחרים.   בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה, נוספו מכשירים רבים שגם הם “חכמים” ואשר ניתן לחבר אותם לאינטרנט ולהתקשר איתם גם למטרות הפעלה (למשל, עמודי תאורת רחוב) וגם למטרות דיווח (למשל, מד טמפרטורה שנמצא במקום מרוחק או חיישנים שמדווחים על עומס תנועה).  המכשירים האלה הם למעשה מחשבים “פשוטים” שמאופיינים בכמה תכונות שמבדלות אותם מהמחשבים שאנחנו מכירים.  כל מכשיר מיועד למספר שימושים מאד מצומצם (למשל, לפתוח או לסגור את הברז), יחידת העיבוד היא זולה יחסית, כמות הזיכרון קטנה והם צורכים מעט הספק (חלקם הגדול מופעל ע”י סוללה). המכשירים האלה נקראים “things” ומאז שחיברו אותם לאינטרנט נוצר מינוח חדש – “Internet of Things” או IoT.

ה – IoT, מדבר על התממשקות הרשתית בין “דברים”.   הכוונה למכשירים שיכולים להתחבר לאינטרנט, או פשוט כאלו שיש להם כתובת IP ואת היכולת לאסוף נתונים ולהפעיל התקנים. הנתונים הללו מועברים דרך האינטרנט למחשבים אחרים שמעבדים את הנתונים, מייצרים תובנות ולעיתים שולחים פקודות הפעלה ליחידות הקצה לפי הצורך.

ישנם לא מעט דברים חכמים מוכרים שמתחברים לאינטרנט.  למשל, מכשירים מסוימים שאפשר למצוא בבתים “חכמים” כמו מפסק הפעלה שנשלט מרחוק לדוד המים החמים, מזגנים שמופעלים ידנית לפני שאנחנו נכנסים הביתה, או מנעול שמאפשר לנו לפתוח את דלת הכניסה גם שאנחנו לא בבית.  ישנם גם מכשירים ביתיים יותר “אקזוטיים” כמו מקרר שיודע כמה בקבוקי חלב צריך לקנות, תריס חשמלי שמתרומם אחרי שהשמש שוקעת ומכשירים ביתיים רבים אחרים שקיימים כבר היום ועוד המון שנמצאים בפיתוח.

עד סוף 2021 כ – 35 מיליארד מכשירי IoT יהיו מחוברים לאינטרנט.  בשנת 2025 מספר מכשירי ה – IoT המחוברים לאינטרנט יהיה בין 75 ל – 80 מיליארד.  קצב הגידול הוא מהיר מאד וקשה לדמיין מה עוד יפותח ויחובר לאינטרנט.  רוב מכשירי ה – IoT בעולם נמצאים בשימוש מסחרי, חקלאי, תעשייתי, עירוני וצבאי.  שימושי ה – IoT קיימים כבר עשרות שנים – הרבה לפני שדיברנו על IoT.  אז המכשירים ששימשו לשליטה ובקרה על צינורות גז ונפט, מערכות השקיה, רשתות חשמל, קווי ייצור תעשייתיים ועוד שימושים רבים ומגוונים נקראו מכשירי SCADA (Supervisory Control and Data Acquisition).  מערכות SCADA שימשו לאיסוף נתונים ולשליטה במכשירים באתרים רחוקים (למשל, פתיחה וסגירה של סכרים לפי כמות המים שהצטברה במאגר).  עולם ה – SCADA הוותיק נבדל מעולם ה – IoT בפרוטוקולי התקשורת.  מכשירי IoT מתקשרים דרך האינטרנט (רשת ציבורית) באמצעות פרוטוקולי IP ואילו מכשירי ה – SCADA הוותיקים תיקשרו באמצעות מספר רב של פרוטוקולים שנמצאים היום פחות בשימוש דרך רשתות פרטיות (למשל, רשת לוויינים) ולא דרך רשת האינטרנט.

למה דברים הופכים להיות שימושיים יותר כאשר הם מחוברים לאינטרנט?

“דברים” שמחוברים לאינטרנט חוסכים לנו את הצורך לגשת אליהם באופן פיזי – החיסכון בזמן, ומשאבים מתורגם לחיסכון בכסף שהופך את העניין לכדאי.  הנה דוגמה שממחישה את יתרון השימושיות באופן נהדר.  חקלאי לדוגמה, מתחזק את אדמתו ומחליט לקבוע לוח זמנים סדיר של השקיה – נגיד פעם בשבוע.  כלומר שפעם בשבוע הגידולים שלו יקבלו מים ללא קשר למצב האדמה.  כנראה שכדאי לא להשקות את האדמה אם היא עדיין רטובה וכנראה שכדאי להשקות את האדמה לפני הזמן המתוכנן אם האדמה יבשה יותר מידי.  ברור אם כן, שהשקיה בזמנים קבועים מראש עלולה לא להיות אופטימלית.

בזכות ה – IoT, חיישני השקיה התקועים בקרקע אוספים את המידע על מצב היובש של האדמה ושולחים את המידע הנ”ל, דרך רשת האינטרנט, למחשב של החקלאי (או אפילו לטלפון החכם שלו).  על בסיס מידע זה, החקלאי יפעיל את ברזי ההשקיה מרחוק שוב דרך רשת האינטרנט וישיג תוצאה אופטימלית לגידוליו.  החקלאי לא צריך להגיע לחלקה כדי לבחון את האדמה או להפעיל את מערכת ההשקיה, ובכך יחסוך זמן ומשאבים.  במקרה זה, גם חיישני היובש באדמה וגם מערכות ההשקיה הם “things” שמספקים מידע לחקלאי ונשלטים על ידו בהתאמה.

כל שימושי הבית החכם מייעלים את חיינו.  מי מאיתנו לא היה רוצה להדליק מרחוק את דוד המים החמים בדרכנו מחדר הכושר הביתה?  כולנו היינו שמחים לקרר קצת את הבית ביום חם לפני שאנחנו נכנסים אליו, אפילו פתיחת דלת הכניסה למנקה כשאנחנו לא בבית תחסוך לנו זמן ותיאומים מיוחדים.

Tags:

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *